יום שישי, 20 בינואר 2012

בקרו אותנו באתר החדש

התנועה הליברלית החדשה מעבירה את אתרה בימים אלו ויתכנו שיבושים במהלך שידרוג והקמת האתר.

יום שלישי, 4 באוקטובר 2011

צבא מקצועי לישראל

היום שודר פרק מצויין בסדרה של חיים יבין "צבא העם". הנה קטע בו מרואיינים הפרופ' סטיוארט כהן והאלוף במילואים גיל רגב בנושא צבא מקצועי.

המעונינים להתעמק יותר בחומר - הנה נייר עמדה שנכתב על ידי בועז ארד.





יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

מתקדמים בנתיב היווני

 "תמונה שווה אלף מילים". נתקלתי בקטע הבא שנסרק מתוך העיתון "ישראל היום" (23/12/10). צילום של דיון בועדת הכספים, על רקע דיאגרמה של עיקרי הוצאות תקציב המדינה; ומתחת, ממש במקרה – כתבה עם כותרת אופיינית לתהליך המתמשך של חלוקת הטבות על ידי פוליטיקאים לסקטורים מוגדרים, או אפילו לציבור גדול. על חשבון מה?

 ההסבר למשבר החובות הריבוניים במערב מתומצת לתמונה בודדת .



כדי להבטיח "רווחה לכול" כדאי גם להאריך את חופשת הלידה כמו בחלק ממדינות אירופה הנאורות ל- 52 שבועות. ולמה שלא נשווה גם את מענקי הלידה לאיטליה המתקדמת? מדוע שלא ניישם את שבוע העבודה הקצר (35 שעות) ואת הפסקת הצהריים הארוכה הנהוגים בצרפת הנאורה? למה שלא נצא לפנסיה בגיל 55 כמו ביוון שעובדי הציבור בה הגיעו להישגים סוציאליים מדהימים? ומדוע שלא נעניק "דיור בר השגה" כמו בשבדיה המתקדמת (בשטוקולם יש תור של כ-10 שנים לדיור בר השגה ותשלומים ב"שחור" לדיירים ולבעלי דירות)?

התשובה בעמודה השמאלית בדיאגרמה – "החזר חובות". זו הדרך המקובלת במערב למימון טוב ליבם של הפוליטיקאים – הגדלת חובות המדינה. כך מציעים גם הפרופסורים של תנועת האוהלים. כבר כיום סעיף זה הוא הכבד בסעיפי תקציב המדינה, נטל שהיקפו גדל בהתמדה וקרוב היום בו היקפו יהיה כפליים מתקציב הביטחון אליו מתייחסים כ"עול כבד" על צוואר המשק.

מישהו צריך לשלם עבור כל "הזכויות". אפילו מובילי תנועת המחאה חוששים לדרוש את מימון הוצאות הרווחה הנוספות רק באמצעות הגדלת נטל המס. לכן הם דורשים גם את "פריצת מסגרת התקציב", כלומר להגדיל את הוצאות המדינה ללא הגדלה מקבילה של הכנסות – ליצור גירעון. אבל פער בתקציב צריך לכסות – אין ניסים. אפשר להדפיס כסף, אבל אפילו קיצוני המוחים לא מעזים להציע (בינתיים) "פיתרון" זה. כך נותרת רק אופציה אחת למימון ה"צדק החברתי": לקחת הלוואות. 

יום שישי, 30 בספטמבר 2011

בתי ספר למטרות רווח בגן העדן הסוציאליסטי.



הרבה כתבנו בבלוג זה על הטימטום של מערכת החינוך שלנו, על ההצלחה של בתי ספר פרטיים (אור בעיניים) ועל מלחמת החורמה של המימסד נגד בתי ספר פרטיים בשם השיוויוניות הקדושה, הדוגלת שכל התלמידים צריכים להיות מטומטמים באותה מידה.

הפתרון שהצענו הוא ביטול משרד החינוך והפרטת מערכת החינוך. עידוד ההקמה של בתי ספר פרטיים רבים מגוונים ככול האפשר שיספקו חינוך בכול הרמות הנושאים והאיכויות. המדינה יכולה לעזור על ידי מעבר לשיטת הוואצ'רס - המדינה תיתן להורים תלוש מימון, ההורים יוכלו לבחור את בית הספר המועדף, ולשלם את שכר הלימוד באמצעות הוואוצ'ר. בתי ספר פרטיים, למטרות רווח, יתחרו ביניהם על הענקת חינוך טוב ככול האפשר, במחיר נמוך ככול האפשר, כמו שמתחרים כול היצרנים וספקי השרותים בכול תחום שאינו מונופול ממשלתי. כמו כן יתחרו על משיכת מורים טובים והענקת שכר למורים בהתאם לכישורים.

לוותר על השיוויוניות הקדושה? לעשות חינוך לעשירים מול חינוך לעניים? לוותר על הרעיון הקדוש שהמדינה צריכה לחנך את הילדים (לעשות אינדוקטרינציה) לערכים משותפים לליברליזם ואזרחות טובה, לאחידות רעיונית של האליתה השלטת? ליצור אנרכיה חינוכית שבה כול בית ספר מלמד את הילדים מה שטוב להם, ללא פיקוח ממשלתי? בתי ספר למטרות רווח?? שהממשלה תוותר על השליטה בחינוך? הייתכן כדבר הזה? אלו רעיונות אנרכיסטיים-מהפכניים-קיצוניים, ישמור אותנו האל מפניהם!

איפה יישמו רעיונות מהפכניים אלה? לא בארה"ב הקפיטליסטית (רחמנא ליצלן) שבה רק כ 3% מהמלמידים לומדים בבתי ספר פרטיים (charter schools) באמצעות וואוצ'רס. (יש בארה"ב גם בתי ספר פרטיים ממש, ללא וואצ'רס, אינני יודע מה אחוז התלמידים שלומדים בהם, רק מעטים).

הארץ שבה יישמו את רעיון הוואצ'רס היא דווקא שוודיה. (בקישור יש מחקר ארוך ומפורט על כול ההיבטים של התכנית השוודית). שוודיה היא הארץ שכולם אוהבים להביא כדוגמה לגן העדן האידיאלי של מדינת הסעד המודרנית. שוודיה היא אולי מדינת סעד, אבל כנראה פחות דוגמטית (מטומטמת) מהאחרות. הם ראו שמערכת החינוך הממלכתית אינה מתפקדת, שהחינוך גרוע ויקר, ולכן הנהיגו רפורמות, ולא דבקו באידיולוגיה הריכוזית. הרפורמה הראשונה הייתה העברת אחריות כוללת וטוטאלית לרשויות המקומיות. הרפורמה היותר משמעותית הונהגה ב 1992 - בעת שהוכנסה שיטת הוואצ'רים הכוללת. יזמים או מחנכים חופשיים להקים בתי ספר פרטיים חדשים ללא מגבלות, למטרות רווח או שלא למטרות רווח. הם חייבית לקבל אישור של משרד החינוך שהם מלמדים "מקצועות ליבה" מינימאליים, אסור להם להפלות הקבלת תלמידים (על רקע אתני או גזעי) ואסור להם לקחת "תוספות" לשכר הלימוד מעבר לערך של הוואצ'ר. (מגבלות מיותרות). היום לומדים במערכת החינוך הפרטית כ 10% מתלמידי חינוך החובה, אבל, בבתי ספר תיכון, האחוז הוא 20%. שביעות הרצון של ההורים ושל התלמידים בבתי הספר הפרטיים היא יותר גבוהה, וגם שביעות הרצון ורמת השכר של המורים. ממש גן עדן שוודי.
יעקב / פורסם בבלוג קו ישר

מאה שנים אבודות מאת יבגני קופל

בתקופה זו, בה התקשורת דורשת שהמדינה "תיקח אחריות" על כמעט כל תחום בחיינו, החל מהלידה, החינוך, הבריאות, וכלה בתרבות וצרכנות, חשוב יותר מתמיד להיזכר במה שהפך את המערב למקום עשיר, חופשי ונחשק כל כך. שירות חדש של גוגל מאפשר לנו להיזכר באותם דברים.

גוגל עתה מאפשרת הצצה ל 200 שנים של היסטוריה. השירות "גוגל בוקס" סרק מיליוני ספרים מ-1800 עד היום, ומאפשר לנו לראות את השכיחות של כל מילה בספרים במהלך התקופה הזאת. לא ארחיק לכת עד 1800, אלא אתמקד בכמה שינויים חשובים שחלו במאה השנים האחרונות.

השינוי הראשון הוא שינוי ערכי. כפי שהגרף לפניכם מראה, הפכנו לאנשים סובלניים יותר. אנחנו מקבלים כל התנהגות, כל פגם, כל תרבות. מכאן הסלחנות כלפי כל מי שנחשב לחלש (מיעוטים, נשים, עניים), ההפליה "המתקנת", והניסיון שלנו להבין את ה "שונה" מבלי להציב סטנדרטים מוסריים להתנהגותו. היום אנחנו מתרצים כל פשע בטראומות ילדות, במצב נפשי, ברקע של האדם, במדיניות של הממשלה. אין יותר אחריות אישית לאדם על מעשיו, הכל בא משמיים.


הגרף הבא מתאר שינוי נוסף, שינוי משיח של חרות, לשיח של זכויות. לישראלי היום יש זכות לבריאות, לחינוך, לקצבת נכות, קצבת זקנה, ולעוד שלל דברים נוספים. הבעיה היא שכל זכות כזאת מתורגמת למעשה למחויבות של מישהו לספק את אותה זכות. במאה ה-21 האדם אינו חופשי יותר, הוא עבד לקבוצות לחץ שונות, בין אם אלה טייקונים, חרדים, ערבים, אמהות חד הוריות, עולים חדשים, חקלאים, ובעצם כל אחד שיש לו זכויות במדינה, בעיקר הזכות לחיות על חשבון אחרים.

יום רביעי, 28 בספטמבר 2011

פגישת חברים עם פעילי FreedomWorks מארה"ב




ב-24 באוגוסט 2011 התקיימה פגישה בין חברי התנועה הליברלית החדשה בישראל (http://www.liberal.co.il/) וארגון FreedomWorks  המהווה גוף אירגוני מרכזי המונה 1.2 מיליון חברים והינו בעל השפעה חסרת תקדים בארגון תנועת מסיבות התה ובעיצוב המפה הפוליטית בארה"ב. מפגש הייסוד ישמש כגרעין להתוויות שיתוף פעולה לקידום ערכי החופש האישי והכלכלי בישראל ובארה"ב. לפניכם הוידאו שהופק בעקבות המפגש. (קישור לתמונות המפגש)

בין הדוברים במפגש:
חברי FreedomWorks
Matt Kibbe - President and CEO
Brendan Steinhuser – Director of Federal & State Campaigns
David Spielman - Kosher Tea Party Campaign Coordinator
וחברים נוספים מארגוני מסיבות התה ברחבי ארה"ב

התנועה הליברלית החדשה
בועז ארד – מנהל תקשורת, עורך אתר "אנכי"
מוטי היינריך – עורך אתר "קו ישר"
ירון לרמן – יו"ר התנועה לצבא מקצועי
ד"ר אבי נוב - עו"ד מומחה בדיני מיסוי
אמיר וייטמן - יועץ השקעות ופובליציסט
וגרעין חברי התנועה

יום שני, 26 בספטמבר 2011

עומר מואב: שלי יחימוביץ תומכת במונופולים

אנו כבר יודעים כי שלי יחימוביץ צוברת כוח על ידי גיוס הוועדים הגדולים וההסתדרות, (ראו את פרוטוקול ועדת הכספים בה הגנה יחימוביץ על מונופול המלט אותו פירסמנו בפוסט קודם).פרופ' עומר מואב מצטרף למתריעים נגד התגברות הסוציאליזם החזירי בראיון ל-KR8.