צבא מקצועי לישראל

היום שודר פרק מצויין בסדרה של חיים יבין "צבא העם". הנה קטע בו מרואיינים הפרופ' סטיוארט כהן והאלוף במילואים גיל רגב בנושא צבא מקצועי.

המעונינים להתעמק יותר בחומר - הנה נייר עמדה שנכתב על ידי בועז ארד.

מתקדמים בנתיב היווני

 "תמונה שווה אלף מילים". נתקלתי בקטע הבא שנסרק מתוך העיתון "ישראל היום" (23/12/10). צילום של דיון בועדת הכספים, על רקע דיאגרמה של עיקרי הוצאות תקציב המדינה; ומתחת, ממש במקרה – כתבה עם כותרת אופיינית לתהליך המתמשך של חלוקת הטבות על ידי פוליטיקאים לסקטורים מוגדרים, או אפילו לציבור גדול. על חשבון מה?

 ההסבר למשבר החובות הריבוניים במערב מתומצת לתמונה בודדת .



כדי להבטיח "רווחה לכול" כדאי גם להאריך את חופשת הלידה כמו בחלק ממדינות אירופה הנאורות ל- 52 שבועות. ולמה שלא נשווה גם את מענקי הלידה לאיטליה המתקדמת? מדוע שלא ניישם את שבוע העבודה הקצר (35 שעות) ואת הפסקת הצהריים הארוכה הנהוגים בצרפת הנאורה? למה שלא נצא לפנסיה בגיל 55 כמו ביוון שעובדי הציבור בה הגיעו להישגים סוציאליים מדהימים? ומדוע שלא נעניק "דיור בר השגה" כמו בשבדיה המתקדמת (בשטוקולם יש תור של כ-10 שנים לדיור בר השגה ותשלומים ב"שחור" לדיירים ולבעלי דירות)?

התשובה בעמודה השמאלית בדיאגרמה – "החזר חובות". זו הדרך המקובלת במערב למימון טוב ליבם של הפוליטיקאים – הגדלת חובות המדינה. כך מציעים גם הפרופסורים של תנועת האוהלים. כבר כיום סעיף זה הוא הכבד בסעיפי תקציב המדינה, נטל שהיקפו גדל בהתמדה וקרוב היום בו היקפו יהיה כפליים מתקציב הביטחון אליו מתייחסים כ"עול כבד" על צוואר המשק.

מישהו צריך לשלם עבור כל "הזכויות". אפילו מובילי תנועת המחאה חוששים לדרוש את מימון הוצאות הרווחה הנוספות רק באמצעות הגדלת נטל המס. לכן הם דורשים גם את "פריצת מסגרת התקציב", כלומר להגדיל את הוצאות המדינה ללא הגדלה מקבילה של הכנסות – ליצור גירעון. אבל פער בתקציב צריך לכסות – אין ניסים. אפשר להדפיס כסף, אבל אפילו קיצוני המוחים לא מעזים להציע (בינתיים) "פיתרון" זה. כך נותרת רק אופציה אחת למימון ה"צדק החברתי": לקחת הלוואות. 

המשך קריאה ==>>

בתי ספר למטרות רווח בגן העדן הסוציאליסטי.

הרבה כתבנו בבלוג זה על הטימטום של מערכת החינוך שלנו, על ההצלחה של בתי ספר פרטיים (אור בעיניים) ועל מלחמת החורמה של המימסד נגד בתי ספר פרטיים בשם השיוויוניות הקדושה, הדוגלת שכל התלמידים צריכים להיות מטומטמים באותה מידה.

הפתרון שהצענו הוא ביטול משרד החינוך והפרטת מערכת החינוך. עידוד ההקמה של בתי ספר פרטיים רבים מגוונים ככול האפשר שיספקו חינוך בכול הרמות הנושאים והאיכויות. המדינה יכולה לעזור על ידי מעבר לשיטת הוואצ'רס - המדינה תיתן להורים תלוש מימון, ההורים יוכלו לבחור את בית הספר המועדף, ולשלם את שכר הלימוד באמצעות הוואוצ'ר. בתי ספר פרטיים, למטרות רווח, יתחרו ביניהם על הענקת חינוך טוב ככול האפשר, במחיר נמוך ככול האפשר, כמו שמתחרים כול היצרנים וספקי השרותים בכול תחום שאינו מונופול ממשלתי. כמו כן יתחרו על משיכת מורים טובים והענקת שכר למורים בהתאם לכישורים.

לוותר על השיוויוניות הקדושה? לעשות חינוך לעשירים מול חינוך לעניים? לוותר על הרעיון הקדוש שהמדינה צריכה לחנך את הילדים (לעשות אינדוקטרינציה) לערכים משותפים לליברליזם ואזרחות טובה, לאחידות רעיונית של האליתה השלטת? ליצור אנרכיה חינוכית שבה כול בית ספר מלמד את הילדים מה שטוב להם, ללא פיקוח ממשלתי? בתי ספר למטרות רווח?? שהממשלה תוותר על השליטה בחינוך? הייתכן כדבר הזה? אלו רעיונות אנרכיסטיים-מהפכניים-קיצוניים, ישמור אותנו האל מפניהם!

איפה יישמו רעיונות מהפכניים אלה? לא בארה"ב הקפיטליסטית (רחמנא ליצלן) שבה רק כ 3% מהמלמידים לומדים בבתי ספר פרטיים (charter schools) באמצעות וואוצ'רס. (יש בארה"ב גם בתי ספר פרטיים ממש, ללא וואצ'רס, אינני יודע מה אחוז התלמידים שלומדים בהם, רק מעטים).

הארץ שבה יישמו את רעיון הוואצ'רס היא דווקא שוודיה. (בקישור יש מחקר ארוך ומפורט על כול ההיבטים של התכנית השוודית). שוודיה היא הארץ שכולם אוהבים להביא כדוגמה לגן העדן האידיאלי של מדינת הסעד המודרנית. שוודיה היא אולי מדינת סעד, אבל כנראה פחות דוגמטית (מטומטמת) מהאחרות. הם ראו שמערכת החינוך הממלכתית אינה מתפקדת, שהחינוך גרוע ויקר, ולכן הנהיגו רפורמות, ולא דבקו באידיולוגיה הריכוזית. הרפורמה הראשונה הייתה העברת אחריות כוללת וטוטאלית לרשויות המקומיות. הרפורמה היותר משמעותית הונהגה ב 1992 - בעת שהוכנסה שיטת הוואצ'רים הכוללת. יזמים או מחנכים חופשיים להקים בתי ספר פרטיים חדשים ללא מגבלות, למטרות רווח או שלא למטרות רווח. הם חייבית לקבל אישור של משרד החינוך שהם מלמדים "מקצועות ליבה" מינימאליים, אסור להם להפלות הקבלת תלמידים (על רקע אתני או גזעי) ואסור להם לקחת "תוספות" לשכר הלימוד מעבר לערך של הוואצ'ר. (מגבלות מיותרות). היום לומדים במערכת החינוך הפרטית כ 10% מתלמידי חינוך החובה, אבל, בבתי ספר תיכון, האחוז הוא 20%. שביעות הרצון של ההורים ושל התלמידים בבתי הספר הפרטיים היא יותר גבוהה, וגם שביעות הרצון ורמת השכר של המורים. ממש גן עדן שוודי.
יעקב / פורסם בבלוג קו ישר

מאה שנים אבודות מאת יבגני קופל

בתקופה זו, בה התקשורת דורשת שהמדינה "תיקח אחריות" על כמעט כל תחום בחיינו, החל מהלידה, החינוך, הבריאות, וכלה בתרבות וצרכנות, חשוב יותר מתמיד להיזכר במה שהפך את המערב למקום עשיר, חופשי ונחשק כל כך. שירות חדש של גוגל מאפשר לנו להיזכר באותם דברים.

גוגל עתה מאפשרת הצצה ל 200 שנים של היסטוריה. השירות "גוגל בוקס" סרק מיליוני ספרים מ-1800 עד היום, ומאפשר לנו לראות את השכיחות של כל מילה בספרים במהלך התקופה הזאת. לא ארחיק לכת עד 1800, אלא אתמקד בכמה שינויים חשובים שחלו במאה השנים האחרונות.

השינוי הראשון הוא שינוי ערכי. כפי שהגרף לפניכם מראה, הפכנו לאנשים סובלניים יותר. אנחנו מקבלים כל התנהגות, כל פגם, כל תרבות. מכאן הסלחנות כלפי כל מי שנחשב לחלש (מיעוטים, נשים, עניים), ההפליה "המתקנת", והניסיון שלנו להבין את ה "שונה" מבלי להציב סטנדרטים מוסריים להתנהגותו. היום אנחנו מתרצים כל פשע בטראומות ילדות, במצב נפשי, ברקע של האדם, במדיניות של הממשלה. אין יותר אחריות אישית לאדם על מעשיו, הכל בא משמיים.

הגרף הבא מתאר שינוי נוסף, שינוי משיח של חרות, לשיח של זכויות. לישראלי היום יש זכות לבריאות, לחינוך, לקצבת נכות, קצבת זקנה, ולעוד שלל דברים נוספים. הבעיה היא שכל זכות כזאת מתורגמת למעשה למחויבות של מישהו לספק את אותה זכות. במאה ה-21 האדם אינו חופשי יותר, הוא עבד לקבוצות לחץ שונות, בין אם אלה טייקונים, חרדים, ערבים, אמהות חד הוריות, עולים חדשים, חקלאים, ובעצם כל אחד שיש לו זכויות במדינה, בעיקר הזכות לחיות על חשבון אחרים.

להמשך קריאה - בפייסבוק ==>>

פגישת חברים עם פעילי FreedomWorks מארה"ב

ב-24 באוגוסט 2011 התקיימה פגישה בין חברי התנועה הליברלית החדשה בישראל (http://www.liberal.co.il/) וארגון FreedomWorks  המהווה גוף אירגוני מרכזי המונה 1.2 מיליון חברים והינו בעל השפעה חסרת תקדים בארגון תנועת מסיבות התה ובעיצוב המפה הפוליטית בארה"ב. מפגש הייסוד ישמש כגרעין להתוויות שיתוף פעולה לקידום ערכי החופש האישי והכלכלי בישראל ובארה"ב. לפניכם הוידאו שהופק בעקבות המפגש. (קישור לתמונות המפגש)

בין הדוברים במפגש:

חברי FreedomWorks

Matt Kibbe - President and CEO

Brendan Steinhuser – Director of Federal & State Campaigns

David Spielman - Kosher Tea Party Campaign Coordinator

וחברים נוספים מארגוני מסיבות התה ברחבי ארה"ב

התנועה הליברלית החדשה

בועז ארד – מנהל תקשורת, עורך אתר "אנכי"

מוטי היינריך – עורך אתר "קו ישר"

ירון לרמן – יו"ר התנועה לצבא מקצועי

ד"ר אבי נוב - עו"ד מומחה בדיני מיסוי

אמיר וייטמן - יועץ השקעות ופובליציסט

וגרעין חברי התנועה

עומר מואב: שלי יחימוביץ תומכת במונופולים

אנו כבר יודעים כי שלי יחימוביץ צוברת כוח על ידי גיוס הוועדים הגדולים וההסתדרות, (ראו את פרוטוקול ועדת הכספים בה הגנה יחימוביץ על מונופול המלט אותו פירסמנו בפוסט קודם).פרופ' עומר מואב מצטרף למתריעים נגד התגברות הסוציאליזם החזירי בראיון ל-KR8.

השתוללות

כמאה ק"מ מפרידות בין חיפה לתל-אביב, ובתחילת המאה ה-21 גומאת אותם הרכבת (אקספרס) בשעה במוצע – כמעט כמו רכבת העמק. אם תרצו להמשיך לנהריה – תגלו, שהדרך מתמשכת עוד הרבה תחנות ועוד כשלושים דקות. ואני קורא את לוח הזמנים הרשמי, ואיי מתייחס לרכבתנו, שמאחרת תמיד.

גם כשאין שביתה, הנסיעה ברכבת אינה תענוג (ואיני מדבר על הרכבת לירושלים) – ובעיקר, למי שנסעו ברכבת אמריקנית, או אירופאית.

וכנראה, זה יימשך, כיוון שוועד עובדי הרכבת החלט להתעלל בנוסעים ובמדינה, כדי ללמד את כולם מי באמת שולט ברכבת. כמו הרבה עובדים בשירות הציבורי, גם עובדי הרכבת השתלטו על משאב, ששדדו מאתנו, ועושים בו כבשלהם.

בשבוע שעבר החליט הוועד להתעמר שוב בנוסעי הרכבת. למה לא?! שלוש שעות וחצי ארכה הנסיעה, עד שנמאס לנוסעים, ובבנימינה קמו לעשות שפטים בנהג, שהאט בכוונה את נסיעתו.

ביצועי רכבת ישראל עד הנה אינם מצדיקים את המשך קיומה. לכן, אני בעד הפרטתה – ומיד. כביש 6 מוכיח, שבאמצעים הקיימים בארצנו, ניתן להקים דבר טוב, שמתפקד היטב. ולנו מגיע צדק חברתי, שפירושו שירות רכבות, שיפעל כהלכה, ויהיה משוחרר מכאבי בטן ומסהרורים של בריוני ועדים.

מתוך מאמרו של אביתר בן צדף - הגיגים ל"ח

קרטל דורסני בפעולה - כך זה נראה

"לא יעביר ולא יוביל אדם דבש בכמות שמשקלה הכולל עולה על 6 ק"ג, אלא באישור בכתב מאת המועצה ובהתאם לתנאיו..." "הטוען כי רכש דבש ממי שבידו רשיון ייצור או ממשווק מורשה - עליו הראיה""לא יחזיק אדם דבש, לא ירכשו ולא יארזו לצרכי עסק, אלא אם הוא משווק מורשה..."  צו הפיקוח על מצרכים ושירותים ייצור דבש ומכירתו

.

מצטלמים עם הדבורים

חברי התנועה הליברלית החדשה יצאו למבחן האומץ האזרחי הראשון בדרך הארוכה הנפרשת לפנינו.... הבוקר הצטלמנו עם הדבורים לטובת כתבה שתופיע מחר במעריב עסקים בנושא קרטל הדבש והתוכנית של התנועה להגיש בג"ץ כנגדו.
הדבורים גילו את נאמנותן האמיתית לשוק החופשי ויצאנו מן ההרפתקאה ללא עקיצה.
אנו ממשיכים במסע למען פירוק המחסומים הנצבים בפני השוק החופשי אותם מציבים המחוקק ו"ברית-המועצות" החקלאית... כלומר, מועצת הדבש, מועצת החלב, מועצת הזית, הפרחים ועוד ועוד.... 

העם דורש צדק חברתי - פירושו שהעם רוצה לשלם יותר מיסים

שיחה עם בועז ארד דובר התנועה הליברלית החדשה לגבי פרסום מדד החופש הכלכלי של ישראל שהוא נמוך מאוד, כלומר במקום ה- 80 מתוך 140 מדינות. הדרישה שהממשלה תחלק יותר כסף ליותר אנשים פירושו שעליה לגבות יותר מיסים מאלו שעובדים יותר, כדי שתתן אותו לאלה שעובדים פחות או בכלל לא.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=204049

וברוטר.נט
http://rotter.net/forum/scoops1/22357.shtml

הודעה לעיתונות בנושא הסרת מכס על ייבוא דבש

www.liberal.co.il

יום ראשון, 18  בספטמבר 2011

הודעה לעיתונות - לפרסום מיידי

התנועה הליברלית החדשה פנתה למנכ"ל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה: "הוועדה ברשותך הוטעתה בנושא ייבוא הדבש"

"מבדיקה שערכה התנועה הליברלית החדשה עולה כי משרד החקלאות, מועצת הדבש והדבוראים הטעו את הוועדה שבראשה אתה עומד בכל הקשור למכס על ייבוא דבש לישראל, וזאת במטרה להצדיק את "מכס המגן" הגבוה המוטל על ייבוא דבש". כך נכתב במכתב שנשלח היום ללשכת מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מר שרון קדמי.

על פי טענת התנועה הליברלית החדשה הטעו גופים אלו את הוועדה כאשר טענו בפניה כי הורדת המכס תוביל לפגיעה בתעשיית הדבורים המקומית, שתוביל לפגיעה בכושר ההאבקה הכלל משקי. לדבריהם, באין יכולת האבקה, ייפגע כלל הייצור החקלאי והמגוון הטבעי בארץ. מנכ"ל מועצת הדבש הרצל אבידור טען כי פתיחת היבוא תעמיד את קיומה של החקלאות בסכנה גדולה, בשל חוסר יכולת ההאבקה שתפחת. נודע לנו כי הוועדה השתכנעה מהעמדה הזאת ולפיכך המכס על הדבש אשר מגביל לחלוטין ייבוא דבש לישראל, לא ירד.
"מצער מאוד שהוועדה בחרה לשמוע רק גורמים אינטרסנטים המבקשים לשמר את מחירי הדבש, הגבוהים משמעותית בישראל מהמחירים בעולם המערבי, ואשר היו מוכנים לשם השגת מטרתם להטעות את הוועדה" אומר ד"ר אבי נוב, עורך דין התנועה.
התנועה הליברלית החדשה בדקה את נושא ההאבקה של גידולים חקלאיים על ידי דבורים, לרבות המקובל במדינות אחרות בעולם בנושא זה, וגילתה כי העובדות הן שונות לחלוטין ממה שהוצג לוועדה. כידוע, בפני הדבורה שתי משימות: המשימה הראשונה היא ההאבקה של הצמחים, והמשימה השנייה היא ייצור דבש. המטרה הראשונה חשובה בהרבה מהמטרה השנייה, ויש לה ערך כלכלי גדול יותר. בעוד הערך הכלכלי של הדבש עומד על כ-100 מליון שקלים, הערך הכלכלי של ההאבקה עומד על כ-2.5 מיליארד שקלים. המסקנה המתבקשת היא שהשרות העיקרי של הדבוראי הוא אותו שרות האבקה שהוא מספק למגדלים, כאשר הדבש הוא תוצר לוואי אשר בכוחו לתרום לרווחיות הכוורן.ההיגיון מחייב שהחקלאים יישאו בנטל ההאבקה של הגידולים החקלאיים, ולא הציבור באמצעות הטלת מכסים. אם החקלאים ישלמו לדבוראים עבור שירותי האבקה, זה יגביר את כושר התחרות של הדבוראים הישראלים ויוריד עוד יותר את המחירים המקומיים.מבדיקה שנערכה על ידי התנועה הליברלית החדשה  עולה כי זה המצב במדינות האחרות, כאשר הדבוראים מציעים את שרותיהם לחקלאים, גם בהיעדר חסמי יבוא משמעותיים. כך לדוגמא, שיעורי המכס באוסטרליה, ארגנטינה, האיחוד האירופאי, קנדה, מקסיקו, וארה"ב הם 0%, 16%, 17.3%, 0%, 20%, וכ-7 אגורות לק"ג, בהתאמה. מדובר בשיעורי מכס נמוכים משמעותית מהמכס המוטל על ייבוא דבש לישראל העומד היום על 255%.
נציין עוד, נכתב במכתב,  כי בשנת 1998 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות מועצת הדבש, בנושאים שונים, והמליץ על פתיחת שוק הדבש לסחר חופשי. מבקר המדינה התייחס גם לנושא ההאבקה וכתב כי רק שליש מהכוורות בישראל משמשות להאבקה, כך שאין כל סכנה בפתיחת השוק ליבוא חופשי.
לאור האמור, אנו דורשים לכנס בדחיפות את הוועדה על מנת לדון מחדש בנושא המכס המוטל על הדבש כדי שנוכל להציג בפני הוועדה את העובדות האמיתיות בנושא ההאבקה של גידולים חקלאיים על ידי דבורים וחוסר ההצדקה של מכס המגן המוטל על ייבוא דבש לישראל.

לפרטים נוספים, בועז ארד - מייל: ask@liberal.co.il

אודות התנועה הליברלית החדשה

תנועה הליברלית החדשה הינה תנועה בלתי מפלגתית. התנועה הינה תנועה רעיונית-חברתית אקטיביסטית הפועלת במרחב התרבותי והציבורי לקידום רעיונות החופש בישראל. מידע נוסף בדף הפייסבוק של התנועה ובאתרה. התנועה פותחת את זרועותיה לכל ישראלי השואף לקדם את חרויות הפרט ושוק חופשי בישראל.

התנועה הליברלית החדשה פנתה למר שרון קדמי, יו"ר ועדת קדמי והתריעה בפני הטעיית הועדה ברשותו

לכבוד

יו"ר ועדת קדמי

מר שרון קדמי, המנהל הכללי

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

דחוף

מכובדי,

הנדון: הטעיית הוועדה בנושא הדבש

מבדיקה שערכה התנועה הליברלית החדשה עולה כי משרד החקלאות, מועצת הדבש והדבוראים הטעו את הוועדה שבראשה אתה עומד בכל הקשור למכס על ייבוא דבש לישראל, וזאת במטרה להצדיק את "מכס המגן" הגבוה המוטל על ייבוא דבש.

לפניכם המכתב המלא:

מכתב דחוף לוועדת קדמי 18ספטמבר2011

רוטשילד בוול סטריט

לאור הצלחת ההתנחלות בשדרות רוטשילד, ושאר המחאות העממיות באביב הערבי, מתארגן עכשיו מאהל מחאה בוול סטריט.

מה הם רוצים ?   תהרגו אותי אם אני מבין.

המנשר שלהם מלא בפטפוטי סרק בעגה פוסט מודרנית, בלתי ניתנת להבנה, וכנראה חסרת תוכן של ממש. דומה מאד למתנחלי רוטשילד. הנה למשל:

our lives are commodities to be bought and sold on the open market amid the culture of ruthlessness and desperation that has arisen to accommodate it.

"חיינו הם סחורה שניקנית ונמכרת בשוק הפתוח בתוך תרבות של אכזריות וייאוש שנוצרה כדי לאפשר זאת."

אם מישהו הבין את המשפט הזה, אולי בין מתנחלי רוטשילד, המומחים לנושא, הוא מוזמן להסביר לכולנו.

בינתיים, נוכח הסימנים שחגיגת הקיץ ברוטשילד הגיעה לסיומה, אולי יוכלו המתנחלים להמשיך בפיקניק בניו יורק. יש להם הזדמנות פז לעשות שימוש מועיל בנסיון שצברו ולעזור לאחיהם לנפש שמעבר לים. שנראה פעם את ישראל עוזרת לארה"ב ולא להיפך...

על מארגני הז'מבורי בניו יורק הייתי אומר: "א גויישר קופפ". מתנחלי רוטשילד השכילו להקים את המאהל בקיץ, שם בניו יורק עוד עלול לבוא איזה הוריקאן או סופת סתיו ולחסל את הכוונות האציליות של המפגינים.

יעקב

עדכון: גם דה מרקר (עוד שם מטומטם לעיתון כלכלי) מדווח על המחאה הזו, בעברית צחה. הוא כותב שזו "מחאה נגד הבנקים" ושהיא תתקיים בו זמנית בארצות רבות. שיהיה. מקריאה באתר המחאה אינך יכול להבין נגד מה המחאה ובעד מה, חוץ מזה שהם כללית אנשי שמאל שמחפשים עולם חדש.

יעקב

עדכון 2: אם המחאה היא נגד הזרמת כסף ממשלתי להצלת הבנקים - אז אני בעד. היה צריך לתת לבנקים לפשוט רגל. ככה עובדת כלכלה חופשית - מי שמפשל נופל. כמובן שהמחאה נטולת דרישה ספציפיות, המוחים בארה"ב כמו חבריהם ברוטשילד, לא יודעים מה הם רוצים, חוץ מזה שהם יודעים שהן רוצים למחות נגד העולם.

יעקב

מתוך בלוג קו ישר

התנועה הליברלית החדשה תקפה את ההמלצות המתגבשות בוועדת טרכטנברג

www.liberal.co.il

יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

הודעה לעיתונות - לפרסום מיידי

התנועה הליברלית החדשה תקפה את ההמלצות המתגבשות בוועדת טרכטנברג, ואמרה, ש"המלצות אלו יפגעו בכל איש, אישה וילד בישראל אם ייושמו."

בועז ארד, דובר התנועה, מסר ש"מטרות ההמלצות היא להכניס כמה שיותר אנשים, ילדים ומוצרים לפיקוח הביורוקרטים היושבים במשרדי הממשלה ומרוויחים משכורות גבוהות על חשבוננו. המחאה של קיץ 2011 נבעה מהכישלון העמוק של כל ממשלות ישראל בניסיונן לנהל את המשק, החברה והחינוך".

ככל הנראה טרכטנברג וחבריו בממשלה לא למדו את הלקח, וחושבים שצריך לתת להם לפקח על הדברים המעטים שעדיין אינם בפיקוחם.

בכל תחום שדנו בו טרכטנברג וחבריו הם הסיקו את המסקנות הלא נכונות.

חינוך:

תלמידי ישראל נכשלים במבחנים בינלאומיים, מערכת החינוך כושלת – והם רוצים לחייב את ההורים להכניס את ילדיהם למערכת הכושלת הזו בגיל אפילו יותר רך, החל מגיל 3. 


הדיור הציבורי:

הדיור הציבורי הוא כשלון גמור, אלפי אנשים שאינם זקוקים לדיור חיים על חשבון הציבור והמעטים שבאמת אין להם איפה לגור ממתינים בתור – והפיתרון המוצע הוא, להשליט את הממשלה כמפקחת על יותר דירות ולהפוך אותה לקבלן בנייה.

דיור להשכרה

אין שוק שכירות, והפיתרון של טרכטנברג הוא להכריח בעלי מגרשים ודירות להעביר את רכושם הפרטי לניהול ממשלתי – שהממשלה תחליט עבורם מתי להשכיר ומתי לבנות, או שייענשו. פגיעה זו בערך של קניין הפרט והתערבות גסה זו בהחלטות האזרח החופשי יהיו מכת מוות לרעיון החופש. מי ישקיע בישראל כאשר הממשלה בעצם מלאימה את רכושם? אם יושמו המלצות כאלה, ישראל תרד לתחתית רשימת המדינות במדדי חופש, ההשקעות ייעלמו, כולנו נהיה יותר עניים.

מיסוי

ההמלצה להפר את ההתחייבות הממשלתית להורדת מס הכנסה ומס חברות היא חמורה לא פחות – הוכחה שממשלת ישראל אינה מכבדת לא את הזכות לבעלות על מה שנרכש כדין, וגם לא מכבדת את מילותיה שלה. ישראלים וזרים אשר השקיעו או הגיעו לארץ ביודעם שהמס ירד, פתאום ימצאו את עצמם בארץ בה השקרן מולך, מחויבים לשלם מס גבוה על רכוש שפקיד מנהל עבורם.

סיכום

ההמלצות האלה לא יפתרו את בעיית מעמד הביניים – הן יורידו את כולנו לעוני. נהיה סמוכים על שולחן הממשלה, מבקשי נדבות, כמו שהמדינה תיאלץ לבקש נדבות מחו"ל, מאחר שאף לא אדם שפוי אחד ישקיע בישראל בתנאים כאלה.

אודות התנועה הליברלית החדשה

תנועה הליברלית החדשה הינה תנועה בלתי מפלגתית. התנועה הינה תנועה רעיונית-חברתית אקטיביסטית הפועלת במרחב התרבותי והציבורי לקידום רעיונות החופש בישראל. מידע נוסף בדף הפייסבוק של התנועה ובאתרה. התנועה פותחת את זרועותיה לכל ישראלי השואף לקדם את חרויות הפרט ושוק חופשי בישראל.

TimeOut - טיים אאוט איז אאוט אוף טיים....

זה לא שציפינו ליותר מידי ממגזין מקומי שמכריז על אהדתו (בכותרת "לייק") ליוזמת ההוצאה המחודשת של ספרו של מרכס "הקפיטל". אך הכתבה שהופיעה בעמוד 28 של גיליון ספטמבר האחרון של TimeOut אודות כנס התנועה הליברלית החדשה מדגימה לנו כיצד הכתב עודד כרמלי ומערכת עיתון בעלי דעה קדומה עושים ככל יכלתם על מנת לגחך את אלו החושבים אחרת.  גם על חשבון העובדות ונאמנות הדיווח לקוראים. כך נראית "מהפכת" העיתונות בזעיר אנפין.

חברי המערכת של "טיים אאוט" כה מחופרים בעמדתם הצדקנית עד שנדמה להם אירוני שבית הסופר נבחר לשמש לאירוח כנס היסוד, שכן כידוע לכל (חברי המערכת), "סופרים הם אנשים בלתי יצרניים שתלויים בחסדי המדינה..." זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב שככה תופס מי שמתימר להיות סופר את מעמדו. בנוסף יש לכותב העוז להתלונן על איין ראנד, הסופרת שהוכיחה את ההיפך הגמור כשיצרה את עושרה באמצעות כוחה היצירתי.  ראנד אשר ספריה הנבואיים נכנסים שוב ושוב לרשימת רבי מכר, גם לאחר יותר מ-50 שנה מאז שפורסמו. ניחא הפרשנות המנותקת מהמציאות של הכותב והתובנות שלו להגותה של איין ראנד, פרשנות שהתבטאה בציורי דולר על שולחנות בית הספר, אבל כאשר הוא עובר לדווח על האירוע אותו נשלח לסקר נשלף ארגז הכלים של "המהפכה" הנה דוגמא לארבעה חוקי עבודה מהפכניים:

1. "חוק המספרים". אם אתה ככתב ועורך מזדהים עם מטרות ההתארגנות המסוקרת יש לקחת את מספר הנוכחים ולהכפיל ב-3, אם אתה מתנגד עשה אותו דבר תוך הפעלת חילוק. הכותב כמובן חילק את מספר הנוכחים ב-3 והכריז על 50 נוכחים.
2. "חוק התמונה". בחר את התמונה שתקדם את הסיפור אותו אתה רוצה למכור לקורא. רצוי תמונה המראה את שנוא נפשך מצדיע במועל יד תוך עיוות הפנים. יש לשים לב לכך שלא תופיע תמונה המראה כי הכתבה מטעה את הציבור. זה מסביר מדוע התמונה שנבחרה בחרה בזווית צילום הפחות סבירה לצילום אירוע תוך השמטת תמונת האולם. תמונה אחרת עלולה הייתה להציג את הדוברים כאנשים רציניים ואת האולם שנועד להכיל 120 איש מלא מפה לפה כשאנשים יושבים גם על הרצפה מפאת חוסר מקום ועומדים בכניסה.
3. "חוק(ן) הכותרת" – חוק זה אומר כי היות ואנשים קוראים ברפרוף את הכתבות שלא נותר בהם תוכן של ממש אפשר להסתפק ביצירת כותרות, רצוי תוך עיוות קטן שישנה את התמונה. כך נוצרה כותרת דובר התנועה "כל מדיניות חברתית נוגדת את אופיו הטבעי של האדם..." אני, כדובר התנועה לא אמרתי את זה.
4. "חוק הציטוט התפל" - לפעמים חוק התמונה לא עובד, הדובר לא עיוות את פניו, לא חיטט באפו ולא הזיל ריר... אתה בבעייה. גם לכך יש פתרון - מישהו בקהל זרק בדיחה על שוכני אוהלים שצורכים סמים... אפשר להרחיב כאן, רצוי גם להרחיב בכל מה שנראה מוזר או שנוי במחלוקת. כך עובד החוק: יש להפריד את התפל מהעיקר. ככל שהנך מתנגד לדוברים הקפד להגדיל את איזכורי התפל בכתבה. בכדי להשיג את האפקט הקפיד הכתב גם להתעלם מנימוקים כבדי משקל לשחרור הכלכלה, שוק הדיור ומדיניות המיסוי, נימוקים שהיו עלולים לעורר הזדהות בקרב בני מעמד הביניים המתוסכלים מהמחאה שלוקחת אותם לשום מקום והגדלת מיסוי... 

עכשיו כשהצלחנו להציג את האנשים שהתגייסו להגן על חירויות האדם והשוק החופשי כחבורה מצומצמת של סהרוריים הזויים, אפשר להתרווח עם עותק מרופט של "הקאפיטל" ולהמתין להוצאה המחודשת בשקיקה. 

"חוק התמונה" בעבודה או "נחתך בעריכה": התמונה שלא פורסמה מראה אורחים נכנסים בתחילת האירוע אליו נרשמו כ-120 איש באירוע בפייסבוק והגיעו עוד רבים שלא פועלים בפייסבוק... (התמונה שפורסמה מראה את הקהל היושב רק בשתי שורות בחצי אולם הקדמי שלא כלולות בתמונה זאת. תרגיל מחשבתי: הצמידו את שתי התמונות לקבלת תמונה אמיתית יותר...).

     

כיצד חוגגים על חשבון הציבור - סיפורה של חל"ם (החברה למפעלי מדינה - שם מקוצר)

בדו"חות החשב הכללי ניתן לגלות חברות המוחזקות ברובן או בחלקן על ידי מדינת ישראל והמשמשות כאמצעי להעברת כספי מיסים למטרות שונות ומשונות. למשל "חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע"מ" (50 אחוזי אחזקה של המדינה). ה"חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע"מ"  זכתה לאחרונה להתייחסות גם מצד מבקר המדינה.  הנכס המרכזי של החברה הינו אחזקות בהיקף של 50 אחוזים מבנק יהב. בראש דירקטוריון החברה מכהן עופר עיני.  בשנים 2000-2006 הקצה משרד האוצר לחברה סכום כולל של כ-76.7 מיליון ש"ח מבלי שנקבע עבור אלו פעילויות מיועד הכסף.  מבקר המדינה בחן את התנהלות החברה בדו"ח בשנת 2008 ומצא כי החברה עוסקת בעיקר בצבירת נכסים ו"אינה מקיימת את יעודה" (למרות שהיא כן מקיימת את יעודה לשאוב כסף ציבורי) .

בסוף שנת 2006 הסתכמו היתרות הכספיות של החברה ב-57 מיליון ש"ח... 

מי לא גומר את החודש ושואל את עצמו היכן הכסף?

לעיון נוסף: מבקר המדינה, דו"ח 59 ב' לשנת 2008 ולחשבונות שנת הכספים 2007, עמ' 1257. 

התנועה הליברלית החדשה נגד הפרוטקציוניזם בשוק הדבש

מכתב התנועה הליברלית החדשה אל שר האוצר, שרת החקלאות ומנכ"ל מועצת הדבש השואל מדוע לא יבוטל המכס על ייבוא דבש, זוכה להתייחסות בכלכליסט.

דרישה להסביר את גובה המכס על הדבש

במקביל, בעקבות הפרסום ב"כלכליסט", שלחה בימים אלה התנועה הליברלית החדשה מכתב בנושא אל שר האוצר יובל שטייניץ, שרת החקלאות אורית נוקד ומנכ"ל מועצת הדבש הרצל אבידור. במכתב מבקשת התנועה הליברלית ממקבלי ההחלטות להסביר מדוע לא יבוטל המכס המוטל על יבוא דבש.

בעבר דחו משרד החקלאות ומועצת הדבש את הטענות על הסדרה של השוק, וציינו כי חלק ממכסות היבוא מחולקות בהגרלה ולא על פי גודלם היחסי של השחקנים. כמו כן ציינו במועצה ובמשרד כי התועלת העיקרית מענף הדבורים היא ההאבקה של גידולים חקלאיים אחרים, וכי התועלת מייצור הדבש זניחה לעומתה. במועצה ובמשרד חוששים כי הסרת מכסים ושינוי הסדרת משק הדבש יביאו לאובדן יכולת ההאבקה של הדבוראים.

קיראו והגיבו בכלכליסט. 

דף מסרים

כנס הקמה

מאמרים

בלוג

פעילויות

אודות

חזיר ורעם

חזיר ורעם
מאת ארקדי בוטמן | 7 בספטמבר  2011 המאמר פורסם בבלוג "כשל שוק" ובעתון גלובס.

300 אלף בתל אביב! 450 אלף בכל רחבי הארץ! הנה, הגענו לרגע שבו מעמד הביניים החנוק יצא למחות. על הבמה עולים הנואמים, דורשים עוד סוציאליזם, עוד מעורבות ממשלתית, עוד תקציבי רווחה, והקהל מריע, מבלי להבין שהוא זה שהולך לממן את כל הדרישות הללו מכספו.

"טיפש", הם אמרו לי, כשניסיתי לשכנע אותם שלא ללכת להפגנה. "זו ההזדמנות שלנו להראות לממשלה שנגמרה לנו הסבלנות, ואנחנו לא מוכנים להמשיך בצורה הזו". אין פלא שזה המצב. הטלוויזיה והעיתונים מלאים בסיסמאות שהופכות את המאבק הזה לכמעט רומנטי - "הציבור אומר די", "לוקחים את העניינים לידיים", "מחזירים את המדינה לעם", ממש כאילו אהובת ליבנו, מדינת הרווחה, נלקחה מאיתנו, ואנחנו הולכים כדי להחזיר אותה אלינו.  התקשורת מנצלת כל רגע פנוי כדי לשווק את המחאה, ולסנן באופן כמעט הרמטי כל מי שמעז לחלוק על דבר מה. כל מי שרק מרמז לכך שהמחאה הזו אינה תורה מסיני, מתקבל בבוז ומסווג כ"אויב הציבור". אין פלא שהציבור הולך כעדר עיוור, ללא מעצורים, ולא טורח לעצור לרגע כדי לעבור על העובדות. ממשיך מבלי להבין, שהמחאה הזו תרע עוד יותר את מצבו הכלכלי של מעמד הביניים. אולי דווקא פה, בין שורות אלה, תצמח ההבנה שדרישות "מחאת האוהלים" והאינטרס של מעמד הביניים הפוכים לחלוטין.

המשך קריאה... (באנכי)

חשמל ירוק ו"צדק חברתי"

ידידינו חברי יוזמת "חשמל ירוק" יצאו לשדרות רוטשילד על מנת לגייס את חברי המחאה החברתית והאירגונים הירוקים להציל את העולם.הנה התוצאות:

לפני מספר שבועות הפיץ מכון ירושלים לחקר שווקים את ההודעה הבאה:

"החלטת ממשלה אפשרית בנושא מדיניות הממשלה בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים תוביל לפגיעה קשה בשכבות החלשות

הצעת החוק אמורה לממש יעד של הסבת 5% של משק החשמל לשימוש ב"אנרגיה מתחדשת" עד לתאריך 31 בדצמבר 2014, הגדלה ל-10% עד ל-1 בינואר 2015, ול-15% עד ל-1 בינואר 2020.

כדי להשיג יעד זה, ההצעה קובעת למעשה, שהשכבות החלשות, חסרי הדיור ודיירי בניה רוויה, יסבסדו בעלי וילות וגופים תעשייתיים גדולים.

סבסוד צולב: הצעת החוק יוצרת מצב המנוגד לחקיקה במשק החשמל האוסרת על סבסוד צולב של צרכנים. במצב שייווצר עם קבלת החוק יתקיים סבסוד צולב ועלותו תיפול למעמסה על מיעוטי האמצעים. המצב שייווצר הוא שחסרי הגגות ישלמו סובסידיה לבעלי הגגות המפעלים והנחלות.

משק החשמל הישראלי מוערך במחזור כספי שנתי של 20 מיליארדי ש"ח. 30 אחוזים מהצריכה היא של צרכנים ביתיים. על פי נתוני משרד האוצר עלות קבלת ההצעות למימון אנרגיה חלופית (היקרה יותר) תוביל לעלייה הדרגתית של 15%-20% בתעריף החשמל. אם כן, כלל צרכני החשמל יאלצו לשלם 4.04 מיליארד ש"ח נוספים. החלק היחסי הגדול ישולם על ידי צרכנים ביתיים קטנים שאין בבעלותם שטחי אדמה או גגות המאפשרים להתקין מתקני הפקת חשמל מסובסדים. המשמעות הכספית של עליית תעריפי החשמל בכ-20% הינה תוספת של 720 ש"ח בחשבון החשמל השנתי, בממוצע. "

לקריאת כל ההודעה הקליקו כאן.

תמונות וצילומי וידאו מכנס ההקמה

 תכנית הכנס 

התנועה הליברלית החדשה מפגינה ב"צעדת המליון"...

סוציאליזם חזירי בעבודה - שלי יחימוביץ מדגימה קשרי הון-שלטון

מקור: 

http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/ksafim/2007-02-07.htm

הפגנת התנועה הליברלית הערב: למען פחות מיסים, פחות ממשלה ויותר חופש

התנועה הליברלית החדשה בהפגנת ה"מליון" (כלומר ה-57 אלף בכיכר... ראו חישוב בתגובה)

View all

Get your own

 

הודעה לעיתונות

3 בספטמבר 2011 | 18:50 – לפרסום מיידי 

 

התנועה הליברלית החדשה (ע"ר בהקמה) עומדת להפגין הערב עם מצעד "המליון" בשעה 08:00 בפינת אבן גבירול ורחוב השופטים בתל אביב. בהפגנה זאת נקרא להפחתת מיסים, הקטנת התערבות הממשלה בכלכלה ולמען חופש אישי וכלכלי בישראל. קישור לדף האירוע בפייסבוק.

התנועה הליברלית החדשה מציינת כי למרות החוליים שאותם מזהים מארגני ההפגנה של יוקר מחייה בלתי סביר בישראל, הפתרונות אותן הם מציעים בעידוד תקשורתי מאסיבי עומדים להחמיר את המצב.

"כלכלה ריכוזית נכשלה בכל מקום בו היא נוסתה", אומר בועז ארד, דובר התנועה, "גם בארץ אנו רואים את מצבם של הקיבוצים שמיצו את המשאבים שלהם עצמם ושל כלל החברה בישראל בנסיון לקיים שיטה כלכלית כושלת. הנסיונות של חלק צעקני של אנשי המחאה לדרוש עוד ריכוזיות ויותר מעורבות ממשלתית תחזיר אותנו לאותם ימים בהם בלתי אפשרי היה לפתח יזמות בישראל".

אחד מחברי הקבוצה, בוריס קרפה, כתב לקראת ההפגנה היום בדף הפייסבוק: "מאות אלפי אנשים אמורים לצעוד היום ולהפגין למען מדינת רווחה, אני אהיה בין המעטים שיגיעו למחות נגד מדינת הרווחה".

תמונות ההפגנה של התנועה הליברלית החדשה יועלו בזמן ההפגנה לבלוג התנועה לשימוש חופשי.

האם מינימום כפייה זה דבר טוב?

 מכתב שהגיע אלינו הבוקר ותשובה (שם הכותב שמור במערכת):

בוקר טוב, 

קראתי חלק מהפוסטים בפייסבוק ועושה רושם שאתם בתחילת הדרך של תנועה צעירה ורעננה שמסרבת ללכת עם העדר, וטוב שכך. 

אבל אני שואל- האם הסיסמה ״מקסימום חופש מינימום כפייה״ מייצגת באמת את מה שאתם רוצים לממש? 

האם מינימום כפייה זה דבר טוב? כפייה זה גם אומר שירות חובה בצהל, זה אומר תשלום מסים. זה אומר במדינות רבות חובת הצבעה בבחירות, שהוכחה מחקרית כמשפרת את הדמוקרטיה ומעודדת שוויון בייצוג פוליטי. לכן אני מציע לכם לנצל את העובדה שהתנועה בחיתוליה ולחשוב פעמיים אם מינימום כפייה זה מסר ראוי. שבת שלום,

ישראל 

לישראל שלום,

תודה עבור פנייתך,

המסר שבסיסמא נשקל בכובד ראש ואנו דבקים בו. הציטוט של המחקר שצינת אינו שקול לחשיבות של שמירה על זכויות אדם.

אני בהחלט יכול להוכיח מחקרית כי הוצאה להורג של כל יוצאי הדופן "משפרת" את השוויון בחברה אך להוכחה זאת אין כל הצדקה מוסרית לפעולה פוליטית. 

שאלות השירות בצה"ל ותשלום המיסים נידונות ארוכות במאמרים אותם פירסמנו באתרי אנכי, קו ישר, דף התנועה לצבא מקצועי ועוד. תוכל להתרשם שם מעמדותינו שגם יגובשו באופן תמציתי ויוצגו באתר התנועה.

אם תרצה להעמיק בסוגייה של השירות לצבא אני ממליץ לך לעיין בנייר העמדה בנושא צבא מקצועי לישראל באתר מכון ירושלים לחקר שווקים.

בברכה,

בועז ארד, דובר 

התנועה הליברלית החדשה

אדם חופשי - הארכיון

בחודש אוקטובר 1984 פורסמה החוברת הראשונה של "אדם חופשי" בהוצאת תנועת "עצמאות".

העורך האחראי היה יעקב רסלר ובין חברי המערכת כיכבו מוטי היינריך, אשל הראל ודוד בלומנפלד. היה זה הקול הראשון של בטאון עקבי אשר קרא לקידום ערכי חירויות הפרט והשוק החופשי בישראל. 

מדינת ישראל עשתה כברת דרך (קצרה מידי) בעשורים שחלפו מאז הוצאו לאור החוברות אולם ההבנה לתנאים המאפשרים את מימוש זכויות הפרט והכבוד ליצרנים ולשוק המאפשר את רמת החיים שהלכה והתקדמה נותרה הרחק מאחור. לפניכם קישורי פרוייקט הסריקה המאפשר לעיין בחוברות העבר האקטואליות. היום כאשר מתרבות הצעקות ל"צדק חברתי" כמו ש"היה פעם" כדאי להציץ בחוברות ולהיזכר בעלילות הסוציאליזם הישראלי שהצווחנים בכיכרות לא הכירו ולא למדו.

קישור לאינדקס פרוייקט הסריקה באתר "אנכי".