כמאה ק"מ מפרידות בין חיפה לתל-אביב, ובתחילת המאה ה-21 גומאת אותם הרכבת (אקספרס) בשעה במוצע – כמעט כמו רכבת העמק. אם
תרצו להמשיך לנהריה – תגלו, שהדרך מתמשכת עוד הרבה תחנות ועוד כשלושים
דקות. ואני קורא את לוח הזמנים הרשמי, ואיי מתייחס לרכבתנו, שמאחרת תמיד.
גם כשאין שביתה, הנסיעה ברכבת אינה תענוג (ואיני מדבר על הרכבת לירושלים) – ובעיקר, למי שנסעו ברכבת אמריקנית, או אירופאית.
וכנראה,
זה יימשך, כיוון שוועד עובדי הרכבת החלט להתעלל בנוסעים ובמדינה, כדי ללמד
את כולם מי באמת שולט ברכבת. כמו הרבה עובדים בשירות הציבורי, גם עובדי
הרכבת השתלטו על משאב, ששדדו מאתנו, ועושים בו כבשלהם.
בשבוע
שעבר החליט הוועד להתעמר שוב בנוסעי הרכבת. למה לא?! שלוש שעות וחצי ארכה
הנסיעה, עד שנמאס לנוסעים, ובבנימינה קמו לעשות שפטים בנהג, שהאט בכוונה את
נסיעתו.
ביצועי
רכבת ישראל עד הנה אינם מצדיקים את המשך קיומה. לכן, אני בעד הפרטתה –
ומיד. כביש 6 מוכיח, שבאמצעים הקיימים בארצנו, ניתן להקים דבר טוב, שמתפקד
היטב. ולנו מגיע צדק חברתי, שפירושו שירות רכבות, שיפעל כהלכה, ויהיה
משוחרר מכאבי בטן ומסהרורים של בריוני ועדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה