TimeOut - טיים אאוט איז אאוט אוף טיים....

זה לא שציפינו ליותר מידי ממגזין מקומי שמכריז על אהדתו (בכותרת "לייק") ליוזמת ההוצאה המחודשת של ספרו של מרכס "הקפיטל". אך הכתבה שהופיעה בעמוד 28 של גיליון ספטמבר האחרון של TimeOut אודות כנס התנועה הליברלית החדשה מדגימה לנו כיצד הכתב עודד כרמלי ומערכת עיתון בעלי דעה קדומה עושים ככל יכלתם על מנת לגחך את אלו החושבים אחרת.  גם על חשבון העובדות ונאמנות הדיווח לקוראים. כך נראית "מהפכת" העיתונות בזעיר אנפין.

חברי המערכת של "טיים אאוט" כה מחופרים בעמדתם הצדקנית עד שנדמה להם אירוני שבית הסופר נבחר לשמש לאירוח כנס היסוד, שכן כידוע לכל (חברי המערכת), "סופרים הם אנשים בלתי יצרניים שתלויים בחסדי המדינה..." זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב שככה תופס מי שמתימר להיות סופר את מעמדו. בנוסף יש לכותב העוז להתלונן על איין ראנד, הסופרת שהוכיחה את ההיפך הגמור כשיצרה את עושרה באמצעות כוחה היצירתי.  ראנד אשר ספריה הנבואיים נכנסים שוב ושוב לרשימת רבי מכר, גם לאחר יותר מ-50 שנה מאז שפורסמו. ניחא הפרשנות המנותקת מהמציאות של הכותב והתובנות שלו להגותה של איין ראנד, פרשנות שהתבטאה בציורי דולר על שולחנות בית הספר, אבל כאשר הוא עובר לדווח על האירוע אותו נשלח לסקר נשלף ארגז הכלים של "המהפכה" הנה דוגמא לארבעה חוקי עבודה מהפכניים:

1. "חוק המספרים". אם אתה ככתב ועורך מזדהים עם מטרות ההתארגנות המסוקרת יש לקחת את מספר הנוכחים ולהכפיל ב-3, אם אתה מתנגד עשה אותו דבר תוך הפעלת חילוק. הכותב כמובן חילק את מספר הנוכחים ב-3 והכריז על 50 נוכחים.
2. "חוק התמונה". בחר את התמונה שתקדם את הסיפור אותו אתה רוצה למכור לקורא. רצוי תמונה המראה את שנוא נפשך מצדיע במועל יד תוך עיוות הפנים. יש לשים לב לכך שלא תופיע תמונה המראה כי הכתבה מטעה את הציבור. זה מסביר מדוע התמונה שנבחרה בחרה בזווית צילום הפחות סבירה לצילום אירוע תוך השמטת תמונת האולם. תמונה אחרת עלולה הייתה להציג את הדוברים כאנשים רציניים ואת האולם שנועד להכיל 120 איש מלא מפה לפה כשאנשים יושבים גם על הרצפה מפאת חוסר מקום ועומדים בכניסה.
3. "חוק(ן) הכותרת" – חוק זה אומר כי היות ואנשים קוראים ברפרוף את הכתבות שלא נותר בהם תוכן של ממש אפשר להסתפק ביצירת כותרות, רצוי תוך עיוות קטן שישנה את התמונה. כך נוצרה כותרת דובר התנועה "כל מדיניות חברתית נוגדת את אופיו הטבעי של האדם..." אני, כדובר התנועה לא אמרתי את זה.
4. "חוק הציטוט התפל" - לפעמים חוק התמונה לא עובד, הדובר לא עיוות את פניו, לא חיטט באפו ולא הזיל ריר... אתה בבעייה. גם לכך יש פתרון - מישהו בקהל זרק בדיחה על שוכני אוהלים שצורכים סמים... אפשר להרחיב כאן, רצוי גם להרחיב בכל מה שנראה מוזר או שנוי במחלוקת. כך עובד החוק: יש להפריד את התפל מהעיקר. ככל שהנך מתנגד לדוברים הקפד להגדיל את איזכורי התפל בכתבה. בכדי להשיג את האפקט הקפיד הכתב גם להתעלם מנימוקים כבדי משקל לשחרור הכלכלה, שוק הדיור ומדיניות המיסוי, נימוקים שהיו עלולים לעורר הזדהות בקרב בני מעמד הביניים המתוסכלים מהמחאה שלוקחת אותם לשום מקום והגדלת מיסוי... 

עכשיו כשהצלחנו להציג את האנשים שהתגייסו להגן על חירויות האדם והשוק החופשי כחבורה מצומצמת של סהרוריים הזויים, אפשר להתרווח עם עותק מרופט של "הקאפיטל" ולהמתין להוצאה המחודשת בשקיקה. 

"חוק התמונה" בעבודה או "נחתך בעריכה": התמונה שלא פורסמה מראה אורחים נכנסים בתחילת האירוע אליו נרשמו כ-120 איש באירוע בפייסבוק והגיעו עוד רבים שלא פועלים בפייסבוק... (התמונה שפורסמה מראה את הקהל היושב רק בשתי שורות בחצי אולם הקדמי שלא כלולות בתמונה זאת. תרגיל מחשבתי: הצמידו את שתי התמונות לקבלת תמונה אמיתית יותר...).